דג אוסקר מידע וטיפים:

הינו דג ממשפחת הציקלידים (אמנוניים), שקט יחסית אך יכול להיות טורף אגרסיבי בעיקר בתקופת החיזור והרבייה, דבר המקשה על גידול קבוצה באותו אקווריום, אך זה אפשרי עם תנאים מתאימים.

הוא מגיע אלינו מדרום מערב אמריקה ומוצאו מנהר האמזונס בברזיל, ארגנטינה, פרו וקולומביה וגודלו הפוטנציאלי הוא כ40 ס"מ.

מוכר כדג אקטיבי אשר עוקר צמחייה ומזיז סלעים ודקורציות, דבר החשוב לשים אליו לב בתכנון האקווריום.

האוסקר נחשב דג חכם ואפילו לומד לזהות את בעליו ולעלות לקראתו לאקווריום, ואף לאכול מכף ידו. הוא ניזון ממזון בשרי מכל סוג, ניתן להעשיר במזון קפוא, תולעים וחרקים ולגוון מדי פעם במזון צמחי.

הוא מגיע במספר מוטציות ביניהן גם טייגר ואלבינו. דג קרוב אליו הינו האוסקר השחור, עם תכונות דומות, אך דג זה בניגוד לאוסקר הנפוץ מאוד הינו נדיר מאוד בארץ. עם השנים פותחו ברביית שבי סוגים ווריאציות שונות של אוסקרים לתצוגת דגי הנוי ומכירתם כחיות מחמד.

הם מסוגלים לשנות את צבעיהם במהירות, התנהגות הנצפית בעיקר בעת תצוגות איום טריטוריאליות וקרבות.

רבייה:

לאוסקרים ריבוי מעניין, הם בד"כ מונוגמים ונשארים עם אותו בן\בת זוג. בתקופת הרבייה הדגים אגרסיביים מאוד ועלולים להרוג כל דג אשר יתקרב לטריטוריה שלהם. הזוג ינקה את איזור ההטלה בקפידה לקבלת משטח אופקי ישר והנקבה תטיל בין 1000-3000 ביצים במקום שטוח (ניתן למקם כד רחב עלה גדול או סלע רחב). לעידוד הרבייה מומלץ לחמם את המים לטמפרטורה של 28-30 מעלות צלזיוס.

 

הביצים יבקעו לאחר כיומיים, ולאחר כ5 ימים נוספים כבר יחלו הדגיגים לשחות לבד. בתקופה זו יש להאכיל אותם עם מזון טחון לדגיגים או ארטמיה. בתקופה הראשונית ההורים ידאגו לדגיגים ויגרשו פולשים. לאחר שבועיים כבר ניתן להפריד לאקווריום נוסף, זאת מכיוון שההורים עלולים לטרוף אותם. אצל מרבית הציקלידים, והאוסקרים ביניהם, ההטלות הראשונות בדרך כלל לא פוריות, אך עם הנסיון של הזוג ההטלות פוריות ומשתלם לחכות.

עם מי ניתן לשלב?

ראשית צריך להבין שמדובר בדג גדול ואגרסיבי, ולכן ניתן לשלבו עם דגים לפחות בגודל שלו וגדולים יותר לדוגמת ציקלידים מרכז אמריקאיים, ארואנות, מטינס וכדומה.

מהם תנאי מחייה המומלצים?

כדג טריטוריאלי, דרוש מרחב מחיה גדול, במיוחד אם מדובר בקבוצות, ולכן פרט בודד מומלץ לשכן לפחות באקווריום של 250 ליטר, ובקבוצות אקווריומים גדולים של אפילו מטר וחצי ושני מטרים לפי גודל הקבוצה.

עקב נטייתו להזזת דקורציות וחפירה במצע מומלץ לשלב דקורציות וסלעים גדולים אותם הדג לא יוכל להזיז, ולמנוע את נגישות שורשי הצמחייה על ידי הסתרתם בין הסלעים למניעת תלישתם על ידו.

מומלץ להוסיף גזעים ועצים על מנת לתת עיצוב הדומה לבית גידולו המקורי של האוסקר, האמזונס.
 

האוסקר דג נוח וקל לגידול בכולל, והוא דורש טמפרטורת מים של בין 22-28 מעלות צלזיוס וחומציות של בין 7-8 pH.

לבירור נוסף על דגי אוסקר וקנייה ניתן ליצור קשר עם שירות הלקוחות שלנו בטלפון: 050-491-1175

מידע כללי וטיפים:

נקראים באנגלית דגי מלאך, ANGELFISH, להפתעת מגדלים חובבים רבים, הסקלר איננו דג טרופי אלא ציקליד. מקורו בנהר האמזונס ואגמים באזור והוא משתייך למשפחת הציקלידים הדרום אמריקאיים. הוא נפוץ בחלקים רבים של הנהר במדינות כמו ברזיל, קולומביה, ונצואלה ופרו. הוא נפוץ מאוד בחנויות עקב מחירו הנוח, הקלות היחסית בה אפשר להרבות אותו, צורתו הייחודית ועשרות הדוגמאות וההדפסים בהם הוא מופיע, ביניהן הזברה סקלר, פנדה, שיש, רד דוויל, לבן שחור כחול ועוד דוגמאות נוספות ורבות. ישנו סקלר הנקרא אלטום, שבניגוד לסקלרים רגילים המגיעים לאורכים של 15-30 ס"מ, האלטום יכול להגיע אף עד 50 ס"מ, בד"כ יופיעו בדוגמאות פסים.





בטבע ניזון מחרקים וסרטנים, אך איננו בררן כלל, ויאכל מכל מזון איתו תאכילו, כמובן על המזון להיות בגודל המתאים. מומלץ לגוון במזון יבש בשילוב בשרי\צמחוני ולהעשיר את התזונה עם תולעי דם, מזון קפוא או ארטמיה בין 2-3 פעמים בשבוע.
צורתו של הסקלר ודוגמאותיו מקלות עליו בשטח מחייתו, הוא דג החי בין סבכי הענפים והצמחייה הזולגת אל תוך הנהר בהם הוא צד ותופס מחסה מפני טורפים. מבנה גופו והדפסיו מסייעים לו לנווט בקלות בין הצמחייה ולהסתוות בה. הדג ימצא ברוב רחבי האקווריום ויבלוט בתנועות אלגנטיות ובצבעים מיוחדים.

רבייה:

ההבחנה החיצונית בין המינים לא ממש אפשרית, מתאפשרת לפעמים בתקופת הרבייה לאחר הורדת צינורית ההטלה על ידי הנקבה ויצירת הזוגות באקווריום. הדרך הפשוטה יותר להבחנה היא על ידי פעולה הנקראת VENTING עליה ניתן לקרוא כאן.
הרבייה עצמה פשוטה וקלה מאוד, עם ערכי מים טובים וטמפרטורה נכונה, כל שעליכם לעשות הוא לשכן מספר פריטים באקווריום מרווח מספיק ולחכות לזוג שייווצר ויבצע הטלה. ניתן לאחר מכן לבודד את הזוג לאקווריום רבייה ייעודי ולחכות להטלה נוספת או להעביר את שאר הפריטים מהאקווריום למיכל אחר. הסקלרים מונוגמים ובד"כ ישארו עם בן זוג אחד לכל חייהם.





הנקבה תטיל בממוצע בין 100-300 ביצים אותם תדביק בפינה מסוימת, עליה הזוג ישמור בטריטוריאליות ואגרסיביות. ניתן להבחין אחרי כיומיים שביצים מופרות יהיו שקופות, ואילו ביצים לא מופרות יהיו לבנות.
בימים הראשונים לאחר הבקיעה ועד שיוכלו הדגים לשחות בצורה עצמאית ההורים יעבירו אותם בפיהם ממקום למקום, אם הדגיגים יציקו להורים אלה עלולים לאכול אותם, לכן מגדלים רבים מפרידים את הדגיגים לתא ייחודי. חשוב לוודא שמאכילים אותם במזון ייעודי לדגיגים כמו מזון טחון או ארטמיה.

עם מי אפשר לשלב?

הסקלרים מתנהלים בלהקות, ועל כן רצוי לשכנם כמספר פריטים, לפחות 4-5 פריטים על מנת להוריד את הסיכוי לסטרס ולתמותה. הם דגים יחסית עדינים מבחינה התנהגותית, ועל כן ניתן לשלב אותם עם מספר רב של דגים. רצוי בשילוב עם דגים טרופים לשלבם עם דגים שאינם קטנים מדי מחשש לפגיעה בהם (כמו ניאונים וגופים בהם הסקלר עלול לפגוע), אלא עם דגים מעט גדולים יותר כמו מולים, שליירים, קשתות וכדומה. ניתן לשלבם עם מיני ציקלידים רגועים נוספים כמו דיסקוסים, ציקלידים ננסיים כמו רמירז וסלוויני, ובאקווריומים המכילים מספיק דקורציות ומרחב גם עם מינים רבים נוספים.

מהם תנאי המחייה המתאימים?

אינם דורשים אקווריום גדול במיוחד, כ100 ליטר לזוג ו200 ליטר ומעלה ללהקה במידות מומלצות של מטר בגובה 50 ס"מ ועומק של 40 ס"מ.
על ערכי המים להיות בטווחים של 22-30 מעלות צלזיוס, pH של 6-8, וקשיות מים של 2-20 dKH.
יש לספק פילטרציה טובה וחמצון ראוי למים.

לבירור נוסף על דגי סקלר וקנייה ניתן ליצור קשר עם שירות הלקוחות שלנו בטלפון: 050-491-1175

מידע כללי וטיפים:

הגרין טרור הוא אחד הציקלידים היפים והמפורסמים מדרום אמריקה. הוא מגיע מגופי מים באקוודור ופרו, ונחשב דג עוצמתי עם מראה מרהיב.
לגרין טרור גוף ארוך ושרירי, צבע ירוק־כחול מטאלי שמבריק תחת תאורה, ופסים עדינים לאורך הגוף. הזכרים בוגרים מפתחים בליטה בראש, במיוחד בעונת הרבייה.
הוא גדל עד כ־25 ס"מ, חי במים בטמפרטורה של 24–30 מעלות, עם pH בין 6–7.8 וקשיות בינונית (dKH 5–15).
מה שהופך אותו לפופולרי כל כך הוא השילוב בין יופי יוצא דופן, אינטליגנציה ואופי “אמיץ”. הוא ניגש קדימה בלי פחד, מזהה את הבעלים ומראה נוכחות אמיתית באקווריום.
בתזונה, מומלץ לשלב מזון בשרי איכותי – גרגרים שוקעים לאט, טבליות, מזון קפוא כמו שרימפס או קריל, ומדי פעם ירק חלוט לשמירה על עיכול תקין.
רבייה מתבצעת לרוב על משטח נקי. נקבה מטילה מאות ביצים והזוג שומר עליהן במסירות.

עם מי ניתן לשלב:

הגרין טרור טריטוריאלי, אך עם מספיק מקום ניתן לשלבו עם דגים בגודל ובכוח דומה, בעיקר ציקלידים מרכז אמריקאים או דרום אמריקאים גדולים – כמו סוורום, אוסקר, טקסס, ויאג’ה או תוכי.
לא מתאים עם דגים קטנים או רגועים, שכן עלול לתקוף.
אם משכנים כמה פרטים יחד, חובה מרחב גדול והרבה מסתורים. 

תנאי מחייה מומלצים:

אקווריום של 250 ליטר לפחות לבוגר, 400 ליטר לזוג.
אורך מינימלי – 120 ס"מ.
יש לעצב עם סלעים גדולים, גזעי עץ ומקומות מסתור, אך להשאיר שטח פתוח לשחייה.

פילטרציה:

חובה פילטר חיצוני חזק עם מדיה ביולוגית בשפע – קרמיקה, ספוג ופרלון.
פחם פעיל לספיחה של צבענים ורעלנים מהמים מומלץ.
זרימה בינונית ומים נקיים חשובים מאוד לצבע ולבריאות.
מומלץ להחליף כ־30% מים אחת לשבוע ולנקות את הפילטר כל חודשיים-שלושה.
ערכים אידיאליים: אמוניה וניטריט 0, ניטראט מתחת ל־40 ppm, pH סביב 7.0 וטמפ' 27–28 מעלות.

תוספים מומלצים:

תוספים מומלצים הם קונדישנר איכותי בכל החלפת מים, בקטריה. אין צורך במלחים אך ניתן להוסיף מלח גס או מלחי ציקלידים לשמירה על בריאות מיטבית.

סיכום קצר:

דג מרהיב ביופיו ובאופי שלו, מתאים למגדלים מנוסים מעט יותר שמחפשים צבע, עוצמה ואינטראקציה. עם מרחב מתאים ותחזוקה טובה, הוא הופך למרכז תשומת הלב באקווריום. 

מידע כללי וטיפים:

הרד טרור הוא אחד הציקלידים הדרום־אמריקאיים המרשימים ביותר בעולם הדגים – שילוב נדיר של יופי עוצר נשימה, אינטליגנציה גבוהה ואופי עוצמתי. מקורו בנהרות שבין אקוודור לפרו, באזורים עשירים בצמחייה ומים חמימים, שם הוא חי בזוגות או לבד בטריטוריות ברורות.
לרד טרור מבנה גוף רחב ושרירי, ראש עוצמתי עם עיניים גדולות, וצבעים דרמטיים שגורמים לכל צופה לעצור. הזכרים הבוגרים מציגים גוונים של כתום־אדום בוער עם פסים כהים לאורכם, ולעיתים גם נקודות מטאליות כחולות באזור הסנפירים. הנקבות, אף קטנות יותר, נחשבות לאחת מהדגים היפים בעולם – גופן כתום־אדום עז עם כתם שחור בולט במרכז, שנראה כאילו צויר במכחול.

זהו דג חכם מאוד שמגיב למגדל, מזהה תנועה מחוץ לזכוכית, ולעיתים אף “מגן” על האקווריום שלו כמו כלב נאמן. גודלו המרשים (עד 30 ס"מ לזכר בוגר) והנוכחות הדומיננטית שלו הפכו אותו לאגדה בקרב חובבי הציקלידים.
בתזונה הוא אוכל־כל, אך מומלץ להאכילו בעיקר במזון בשרי איכותי: גרגרים שוקעים לאט, טבליות חלבון, מזון קפוא כמו קריל, שרימפס או דגיגים, ובתוספת ירקות רכים אחת לשבוע (קישוא או אפונה) לשיפור מערכת העיכול. מזון עשיר בקרוטנואידים (ספירולינה, אסטקסנטין) ישפר את עומק הצבע האדום.

עם מי ניתן לשלב:

הרד טרור הוא דג דומיננטי מאוד – אחד הציקלידים הטריטוריאליים ביותר. בזוגות הוא יוצר קשר חזק מאוד עם בת הזוג אך עלול לתקוף כל דג אחר שמתקרב מדי.
מומלץ לגדלו לבד, בזוג בלבד, או עם דגים גדולים וחזקים מאוד בעלי אופי דומה, כמו ויאג’ה, טקסס, אוסקרים ועוד.
בגיל צעיר אפשר לשכן אותו באקווריום קהילה דרום־אמריקאי עם ציקלידים בגודל דומה, אך עם ההתבגרות הוא יתפוס שליטה על כל הטריטוריה. 

תנאי מחייה מומלצים:

הרד טרור דורש מרחב, מים יציבים ותחזוקה קפדנית. מומלץ לספק לו אקווריום בנפח של לפחות 400 ליטר לפרט בוגר או 600 ליטר לזוג, באורך של 150 ס"מ לפחות.
העיצוב צריך לשלב סלעים כבדים ויציבים, גזעי עץ עבים ומקומות מסתור, אך להשאיר שטחים פתוחים לשחייה. מצע חול דק או חצץ עגלגל מומלץ, שכן הדג חופר לא מעט, בעיקר בזמן רבייה. תאורה בינונית תדגיש את הצבע האדום ותבליט את עומק הגוונים הכהים.

המים צריכים להיות בטמפרטורה של 26–30 מעלות, pH בין 6.5–7.5 וקשיות בינונית. זהו דג רגיש לשינויי איכות מים, ולכן נדרשת פילטרציה חזקה ותחזוקה עקבית.
רצוי להשתמש בשני פילטרים חיצוניים או בפילטר אחד גדול מאוד (2000–2500 ל"ש) עם מדיה ביולוגית מרובה – קרמיקה איכותית, ספוגים ופרלון צפוף. זרימת מים מתונה־חזקה תשמור על חמצון גבוה ועל ניקיון.

החלפות מים של 30–40% פעם בשבוע הן חובה. יש להקפיד על שאיבת רפש, ניקוי קבוע של הפילטרים ושמירה על ערכים יציבים.
הצלחת הגידול תלויה בעיקר בשגרה – דג זה פורח כשהסביבה שלו קבועה, מאוזנת ונטולת תנודות חדות.

תוספים מומלצים:

תכשירים קבועים כמו קונדישנר איכותי בכל החלפת מים הוא הכרחי כדי לנטרל כלור ומתכות. עלי שקדים הינדים אחת לשבועיים תורמים לרירית בריאה ומרגיעים את הדג.
מזון עשיר באסטקסנטין, קרוטנואידים ומחזקי צבע מומלץ מאוד לשמירה על הצבע העז. אחת לשבוע אפשר להעשיר את המזון בטיפות ויטמינים או בשמן דגים בכמות קטנה.
יש להימנע מתוספי מלח מיותרים – דג זה אוהב מים רכים עד בינוניים בלבד.

סיכום קצר

הרד טרור הוא שילוב מושלם של יופי פראי, אינטליגנציה ואופי עוצמתי. הוא דורש תנאים יציבים, סבלנות ומרחב – אך בתמורה מעניק חוויה נדירה של דג חכם ומרהיב ביופיו. זהו לא דג לכל אחד, אלא למגדלים שמבינים ומכבדים את כוחו ואת אישיותו העצמאית.

מידע כללי וטיפים:

האקרה האדומה היא אחת מהאקרות היפות והנפוצות ביותר בתחביב גידול הציקלידים הדרום־אמריקאיים. מקורה בפרו ובצפון־מערב דרום אמריקה, שם היא חיה במים רגועים עם מצע חול רך וצמחייה דלילה. זהו דג בינוני בגודלו שמגיע לאורך של 18–20 ס"מ בבגרות, ונחשב לדג עמיד, חכם ומלא אופי.
לגופה צבע בסיס כסוף־כחלחל שעליו כתמים ואזורי ברק אדמדמים, ובזכרים הבוגרים מופיעים גווני אדום עז בסנפירי הגב והזנב – מה שמעניק לו את שמו. בתאורה טובה הצבעים מקבלים עומק חם וברק מרשים במיוחד.
האקרה האדומה הינו דג סקרן מאוד, שנוהג לזהות את הבעלים וניגש קדימה בזמן האכלה. נחשב לציקליד נוח יחסית שמתאים גם למגדלים פחות מנוסים, כל עוד שומרים על איכות מים גבוהה.
בתזונה אוכל־כל – מומלץ להציע תפריט עשיר הכולל גרגרים שוקעים, מזון קפוא (קריל, דפניה, תולעי דם), ירקות חלוטים כמו קישוא או אפונה, וטבליות ספירולינה מדי פעם לשמירה על עיכול תקין.
ברבייה, זוג יציב מטיל על משטח נקי כמו סלע או עלה רחב. שני ההורים שומרים על הביצים במסירות ומראים התנהגות הורית יוצאת דופן, כשהם מרחיקים כל גורם זר מאזור ההטלה.

עם מי ניתן לשלב:

האקרה האדומה ידועה כציקליד מאוזן – לא תוקפני מדי אך בעל נוכחות. היא משתלבת היטב עם דגים בגודל דומה כגון סוורום, גיאופגוס, גורמים גדולים, דגי תוכי ואנציסטרוסים. מומלץ להימנע משילוב עם ציקלידים אגרסיביים במיוחד כמו טקסס או גרין טרור, שעלולים להפר את השלווה במערכת.

תנאי מחייה מומלצים:

האקרה האדומה זקוקה לאקווריום של לפחות 200 ליטר לזוג, עם אורך של 100 ס"מ ומעלה. מומלץ לשלב מצע חול דק או חצץ מעוגל, כמה סלעים חלקים, גזעי עץ טבעיים וצמחייה עמידה כמו אנוביה או וליסנריה. תאורה בינונית תדגיש את הצבעים ותיצור אווירה רגועה.

המים צריכים להיות חמימים ונקיים – טמפרטורה של 25–29 מעלות, pH 6.5–7.5 וקשיות בינונית. חשוב להקפיד על פילטרציה יעילה עם מדיה ביולוגית מרובה, שכן דגים אלו מייצרים פסולת רבה יחסית. פילטר חיצוני בהספק של לפחות 1200–1500 ל"ש יספיק, עם זרימה מתונה וחמצון טוב.
יש לבצע החלפות מים של כ־25–30% פעם בשבוע כדי לשמור על איכות יציבה וערכים תקינים.

תוספים מומלצים כוללים קונדישנר איכותי להסרת כלור ומתכות בכל החלפה, ועלי שקדים הינדים אחת לשבועיים לשמירה על רירית תקינה ולחיזוק מערכת החיסון. ניתן להוסיף לתזונה מדי פעם מזון מועשר באסטקסנטין או ויטמינים טבעיים להדגשת צבעי האדום.

סיכום קצר

האקרה האדומה משלבת יופי, אינטליגנציה ושלווה. זהו דג מרשים שקל להתחבר אליו, אידיאלי למי שרוצה צבע עז באקווריום דרום־אמריקאי בלי להתמודד עם אגרסיביות מיותרת.

מידע כללי וטיפים:

האקרה הכחולה היא אחד הדגים האהובים ביותר בתחביב דגי הנוי, בזכות הצבעים המרהיבים והאופי המאוזן. מוצאה בנהרות קולומביה וטרינידד, שם היא חיה במים חמימים ורגועים עם זרימה מתונה. זהו דג בגודל בינוני של כ־15–20 ס"מ בבגרות, בעל גוף מוארך וגוון כחול־טורקיז מנצנץ שמאיר את האקווריום גם באור חלש.
בתנאי גידול טובים צבעי הכחול שלה מתעמקים והעיניים מקבלות גוון זהוב. דג חכם מאוד, רגוע, ולעיתים גם סקרן כלפי המגדל. זהו ציקליד נהדר למתחילים בזכות סבלנותו לשינויים מתונים במים ויכולתו להסתגל למערכות מגוונות.
בתזונה, האקרה הכחולה נהנית ממזון מגוון: גרגרים שוקעים לאט, טבליות איכותיות, מזון קפוא (דפניה, תולעי דם) וירקות רכים כמו אפונה או תרד חלוט.
ברבייה, זוגות מטילים מאות ביצים על סלעים או משטחים חלקים, ומראים התנהגות הורית עדינה ומלאת אחריות – הזכר שומר על גבולות הטריטוריה והנקבה מטפלת בביצים.

עם מי ניתן לשלב:

האקרה הכחולה משתלבת מצוין עם מגוון רחב של דגים. היא רגועה יחסית לציקליד ויכולה לחיות עם סוורומים, אנציסטרוסים, גיאופגוסים ואפילו עם טטרות גדולות או גורמים. עם זאת, בזמן רבייה היא מגינה על אזור ההטלה ולכן מומלץ לספק מרחב ומקומות מסתור.

תנאי מחייה מומלצים:

האקרה הכחולה מעדיפה מים חמימים ויציבים בטמפרטורה של 25–29 מעלות ו־pH 6.5–7.8. אקווריום של לפחות 180 ליטר לפרט או 250 ליטר לזוג יספיק, באורך של מטר לפחות. מומלץ להשתמש במצע חול דק או חצץ מעוגל, סלעים חלקים, גזעים טבעיים וצמחייה עמידה.

פילטרציה צריכה להיות באיכות גבוהה אך לא חזקה מדי. פילטר חיצוני בהספק של 1000–1200 ל"ש עם מדיה ביולוגית עשירה יספק מים נקיים וחמצון טוב. זרימת מים עדינה תשמור על שלווה ותדמה את סביבתם הטבעית.
מומלץ לבצע החלפת מים של 25% אחת לשבוע ולהוסיף קונדישנר איכותי להסרת כלור. תוספי ויטמינים במזון, או מזון עשיר בספירולינה, ישמרו על הצבעים והבריאות לאורך זמן.

סיכום קצר

האקרה הכחולה הינו דג מושלם לכל מערכת דרום־אמריקאית – יפה, רגוע, אינטליגנטי ונאמן. שילוב של צבע, שלווה ועמידות שמכניס אור ויופי טבעי לכל אקווריום.

מידע כללי וטיפים:

הדיסקוס הוא “מלך האקווריום” בזכות המראה העגול האלגנטי, העיניים האדומות והצבעים העמוקים והמגוונים שמקבלים ברק אמיתי במים נקיים ובתאורה רכה. מקורו באמזונאס וביובלים שקטים עם מים חמימים ורכים במיוחד – ולכן הוא רגיש יותר מאשר רוב הציקלידים הביתיים. זני הבית המודרניים חזקים יותר מהבר, אבל עדיין דורשים יציבות גבוהה ותחזוקה מוקפדת. דג בוגר מגיע בדרך כלל ל־15–18 ס”מ, חי בקבוצות ונראה במיטבו כשמחזיקים מינימום שישה פרטים- כך הוא רגוע יותר, האכילה טובה יותר והצבעים נפתחים. הדיסקוס פופולרי כי הוא חכם, יוצר קשר עין עם המגדל, נינוח בתנועה ומעניק לאקווריום נוכחות שקטה ויוקרתית. בתזונה הוא אוכל מזון משולב- גרגרי איכות לשוכני ביניים ששוקעים לאט, טבליות רכות, קפוא כמו ארטמיה, תולעי דם ומיסיס, ותערובות עתירות חלבון שמיועדות לדיסקוס. מומלץ לשלב מולטי-ויטמין ייעודי לדיסקוסים בתזונה השבועית. ניתן לשלב לב בקר באיכות גבוהה בתזונה השבועית, כפעם-פעמיים בשבוע. חשוב להאכיל בכמויות קטנות מספר פעמים ביום כדי למנוע עודפי רפש ופגיעה באיכות המים.

עם מי ניתן לשלב:

דיסקוסים זקוקים לשקט ולכן בני לוויה חייבים להיות שלוים, נקיים ומותאמים לחום הגבוה. שילוב קלאסי הוא טטרות חובבות חום כמו קרדינל ואף אדום, צמחייה, אנציסטרוס עדין לניקוי קל של האצות (לא פלקוסטומוס אם משלבים צמחייה) וסוגי קשתות רגועים. כדאי להימנע מנושכי סנפירים, מדגים מהירים שמלחיצים או מכל דג שמייצר עומס ביולוגי גדול מדי. אם מכניסים שוכני קרקעית, בוחרים מינים שלא ידבקו לגוף הדיסקוס בלילה. כל דג חדש עובר הסגר מלא בקרנטינה כדי לא להכניס טפיל אחד למערכת רגישה.

תנאי מחייה מומלצים- מים, אוסמוזה, פילטרציה ותחזוקה:

דיסקוס מצליח כששומרים על מים חמימים, רכים ונקיים בצורה עקבית. הטמפרטורה היציבה היא 28–30 מעלות – ברוב הזמן 29 מעלות נותנת תיאבון וחילוף חומרים טובים. ה־pH יציב באזור 6.2–6.8, וקשיות במידה – GH סביב 1–3 ו־KH נמוך 0.5–2. המדד הפרקטי שמקפידים עליו הוא מוליכות נמוכה ונקייה מרעלנים. כדי להגיע לכך משתמשים במי אוסמוזה הפוכה ומערבבים עם מי ברז נקיים או מוסיפים מלחי מינרלים למים חזרה באמצעות מלחים ייעודיים לדיסקוס- המטרה היא מים רכים יציבים בלי “דילוגים” ב־pH. ערבוב פשוט שעובד לרבים הוא כ־70–90 אחוז אוסמוזה הפוכה ועוד 10–30 אחוז מי ברז נקיים, או לחלופין 100 אחוז אוסמוזה הפוכה עם מינרליזציה עדינה במלחי GH+. תמיד מערבבים ומייצבים את המים בדלי חימום ואוורור לפני ההחלפה כדי להשוות טמפרטורה ו־pH. אמוניה וניטריט חייבים להיות אפס מוחלט בכל זמן, ניטראט שומרים עדיף מתחת 10 ppm ובוודאי לא מעל 20. הדיסקוס לא “סולח” על קפיצות- איכות המים היא הכול.

נציין שניתן לגדל דיסקוסים במי ברז המטופלים בתוספי מים כמו אנטיכלור בקטריה ותוספים נוספים, אך הפסקה הנ"ל מתייחסת לגידול המומלץ ביותר, במיוחד לרבייה ולאריכות ימים.

בפילטרציה בוחרים מערכת נדיבה ושקטה- פילטר חיצוני איכותי עם מדיה ביולוגית גדולה, או סאמפ ליציבות מירבית. הזרימה צריכה להיות מתונה כדי לא להטריד את הדיסקוסים, אבל החמצון גבוה ורציף. מסלול סינון טיפוסי הוא ספוג מכני גס, פרלון, פחם פעיל לסינון רעלנים ואחריו קרמיקה בכמות נדיבה לפירוק ביולוגי. בתור שגרה מחליפים כ-30% מים נקיים פעם בשבוע במיכל מאויש במתינות. במיכלי גידול צפופים או בהאכלה כבדה עוברים להחלפות תכופות יותר בכמויות קטנות. כל מים חדשים עוברים קונדישנר איכותי להסרת כלור וכלורמין, ובמים רכים במיוחד מוסיפים מלחים ייעודיים לשמירת איזון מינרלי. אקווריום מומלץ ללהקה נע בין 120-150 ס"מ ומתחיל מאיזור ה350-400 ליטר.

העיצוב נשאר פשוט- מצע דק כהה או מיכל קרקעית נקייה לגידול, שתילה מתונה של צמחים, תאורה רכה מבליטה צבעים ומרגיעה- מומלץ RGB. הדיסקוס אוהב חלל פתוח לשחייה עם מקומות מסתור עדינים ולא מבוכים צפופים.

רבייה – התנאים והעקרונות החשובים באמת:

כאשר זוג נקשר, הוא יבחר משטח נקי אנכי או אלכסוני- קונוס הטלה, צלחת חרס או זכוכית, וינקה אותו באדיקות. ההטלה כוללת בדרך כלל מאות ביצים קטנות. מים חמימים ורכים במיוחד הם המפתח – טמפרטורה 29–30 מעלות, pH סביב 5.5–6.5, מוליכות נמוכה, זרימה עדינה וללא תנודות. לאחר הבקיעה מגיע אחד הקסמים הגדולים של עולם הדגים – הדגיגים נצמדים לגוף ההורים וניזונים מהפרשה עורית עתירת חומרים מזינים. כדי שזה יצליח חייבים מים נקיים ושקט סביבתי. רק לאחר מספר ימים מתחילים להציע ארטמיה מודגרת טרייה בכמויות קטנות. מיכל רבייה נקי ויציב, החלפות מים קטנות תכופות ומי אוסמוזה הפוכה עם מלחי ציקלידים הם כרטיס הכניסה להצלחה.

סיכום קצר

דיסקוס הוא לא “דג קשה”- הוא דג של משמעת, עקביות וניקיון. מי שמסוגל לשמור מים רכים חמים ונקיים עם החמצון הנכון, מי שמערבב אוסמוזה בחוכמה ומחליף מים באופן קבוע, מקבל בתמורה דג מרהיב, חכם ונינוח שממלא את הבית בשקט יוקרתי.

מידע כללי וטיפים:

הגניאקרה ספחנוזנה היא אחת האקרות הפחות מוכרות אך הייחודיות ביותר, המשתייכת לקבוצת הציקלידים הדרום־אמריקאיים המשלבים מראה עדין עם אופי רגוע. היא מגיעה מנהרות דרום ברזיל, אורוגוואי ופרגוואי, שם היא חיה במים צלולים עם מצע חול וחלוקי נחל קטנים.
היא דומה במבנה הגוף לאקרה הקלאסית אך בעלת ראש מחודד יותר וצבעים בהירים – גוף כסוף־זהוב עם פס רוחבי עדין וגוון כחול־טורקיז באזור הסנפירים. זכרים בוגרים מפתחים לעיתים בליטה קטנה על הראש וצבע כתמתם בבטן ובסנפיר הזנב.
זהו דג בינוני בגודל של כ־12–18 ס"מ, עמיד מאוד ומתאים למגדלים בכל רמה. הוא רגוע, פעיל במתינות ומוסיף לאקווריום מראה טבעי ותחושת שלווה.
בתזונה, הגניאקרה ניזונה ממזון שוקע- גרגרים, טבליות צמחיות, ירקות חלוטים, ומזון קפוא קל לעיכול. שמירה על גיוון בתפריט תבטיח צבעים עשירים ובריאות מצוינת.

עם מי ניתן לשלב:

הגניאקרה דג שקט וידידותי. מסתדר מצוין עם ציקלידים רגועים בגודל דומה כמו סוורומים, גיאופגוסים ואקרות אחרות, וכן עם שוכני קרקעית עדינים. לא מומלץ לשכן אותה עם ציקלידים טריטוריאליים או דגים נושכי סנפירים.

תנאי מחייה מומלצים:

אקווריום בנפח של 180–250 ליטר יספק לה סביבת חיים אידיאלית. מצע חולי או חצץ עדין הוא חובה, שכן היא אוהבת לחפור קלות בחיפוש מזון. מומלץ לשלב גזעי עץ טבעיים, עלים יבשים וסלעים חלקים.
המים צריכים להיות בטמפרטורה של 24–29 מעלות וב־pH שבין 6.5 ל־7.5. פילטרציה חיצונית בהספק של 1000–1200 ל"ש עם מדיה ביולוגית איכותית תבטיח יציבות. יש להימנע מזרימה חזקה מדי, ולהעדיף תנועה מתונה שמדמה זרם טבעי.

החלפות מים שבועיות של 25-30% ושימוש בקונדישנר קבוע יבטיחו ניקיון ויציבות. תוספת של עלי שקדים או קליפות עץ טבעיות תספק תנאים קרובים לסביבתה הטבעית. מזון מועשר בויטמינים או תוספי צבע עדינים ישמרו על המראה הכחול־ירקרק הבוהק. ניתן להוסיף מלחי ציקלידים במים רכים.

סיכום קצר

הגניאקרה ספחנוזנה היא דג מיוחד, עדין ובעל מראה טבעי ומרגיע. היא מתאימה למערכות דרום־אמריקאיות רגועות, קלה לגידול ומעניקה תחושת טבע מושלמת באקווריום הביתי.

מידע כללי וטיפים:

משתייך לציקלידים (אמנוניים) הדרום אמריקאיים הננסיים, ומגיע אלינו מאגן אגם האורינוקו באזורי קולומביה וונצואלה. הם ציקלידים קטנים בגודל של 5-8 ס"מ, בעלי תוחלת חיים של כ4 שנים ומומלצים לגידול בזוגות או להקות קטנות.
בעלי צבעים בוהקים ויפייפיהים בגווני כחול, ירוק, צהוב ואדום שתופסים מיד כל עין.

בעלי מזג רגוע, ובזכות כך אפשר לשלב אותם עם מגוון רחב של דגים. הם משגשגים במים רכים, חייבים מים נקיים בעלי איכות מים טובה, יש להכניס רמירזים רק לאקווריום יציב, ומומלץ לגדל אותם במי אוסמוזה הפוכה.
אקווריום בעל צמחייה ומקומות מסתור רבים יעזור לדג זה להתאקלם במהירות.

הרמירז ניזון ממזון בשרי, מומלץ להאכיל אותם במזון בשרי לציקלידים דרום אמריקאיים קטנים, ולשלב מגוון מזונות קפואים, תולעים וטוביפקס.
לרמירזים עניין די אפסי במזון ממקור צמחי, מה שהופך אותם לדגים נהדרים לאקווריומי צמחייה.

מגיעים במגוון מוטציות שהתפתחו עם השנים, בנוסף לצבעם, כמו זן האלקטריק בלו והגולד רמירז.

רבייה:

כחלק ממשפחת הציקלידים, מטילי ביצים. הנקבה מטילה מאות ביצים בכל הטלה אשר מופרות על ידי הזכר. בניגוד לרוב הציקלידים הנוטים לשמור על הצאצאים שלהם, הרמירזים ידועים כנוטשי קן וכדג האוכל את צאצאיו, לכן מומלץ בעונת הרבייה לעקוב אחר ההורים ובסימני אכילה ותקיפה להוציא אותם או את הדגיגים לאקווריום נפרד.

הרמירזים יטילו על משטח קשה נקי וחלק דוגמאת אבל או כד, ובמקרים נדירים יותר יחפרו בחצץ גומחה קטנה בה יטילו. לפעמים הרמירזים יכולים להעתיק את אתר ההטלה למיקום חדש.

לאחר כשלושה ימים הביצים יבקעו, ולאחר כ3-5 ימים נוספים יחלו הדגיגים לשחות לבדם בחופשיות.
את הדגיגים יש להאכיל במזון טחון ייעודי לדגיגים או בארטמיה.

עם מי לשלב?

בזכות המזג השקט יחסית שלו, ניתן לשלב אותו עם מגוון רחב של דגים, מדגי נוי טרופיים קטנים ובינוניים כדוגמת ניאונים, מולים ושליירים, עד לציקלידים קטנים בינוניים אחרים כדוגמת אלטישפינוזה, סג'יקה, סלווינים וכדומה.

אין לשלב עם מיני דגים תוקפניים וגדולים מחשש לפגיעה ברמירזים, וחסרי חוליות קטנים דוגמאת שרימפסים מחשש שהרמירז יאכלו אותם.

ניתן לשלב באקווריומי צמחיה, מכיוון שהרמירזים לא ניזונים כלל ממזון צמחי, והחשש שיפגעו בצמחייה נמוך מאוד.

מהם תנאי מחייה המתאימים?

הרמירזים זקוקים לתנאי מחייה טובים ולאקווריום מאוד יציב.
נפח האקווריום צריך להתחיל  מ30 ליטר לפרט בוגר יחיד ולכ100 ליטר ללהקה, עם מידות מומלצות של 40X40X70 ומעלה.

הם חיים בכל שטח האקווריום, וזקוקים לטמפרטורה של 25-30 מעלות צלזיוס, חומציות של בין 5.5-6.5 pH, ומים רכים בקשיות של 5-10 dKH, מומלץ לגדלם במי אוסמוזה הפוכה.

לבירור נוסף על דגי רמירז וקנייה ניתן ליצור קשר עם שירות הלקוחות שלנו בטלפון: 050-491-1175

מידע כללי וטיפים:

האפּיסטוגרמה קאקאדו, המכונה גם “ציקליד הקוקאטו” (Apistogramma cacatuoides – Cockatoo Cichlid), היא אחת מהאפיסטוגרמות המוכרות והאהובות ביותר בעולם. מוצאה בפרו ובברזיל, והיא נחשבת לעמידה מבין מיני האפיסטוגרמות. שמה נובע מצורת הסנפירים של הזכרים, המזכירה כרבולת של תוכי קאקאדו – סנפירי גב ארוכים וצבעוניים הנראים כמו להבות קטנות בזמן שחייה.
הזכרים מציגים צבעים מרהיבים – כתום, אדום, כחול ושחור בשילוב מטאלי, והנקבות צהובות עם סימון שחור. זהו דג קטן מאוד (7–8 ס"מ לזכר, 5 לנקבה) אך עם נוכחות ענקית. אופיו סקרן ואינטליגנטי, והוא מתקשר עם סביבתו ומזהה היטב את בעליו.
בתזונה – גרגרים קטנים שוקעים, מזון קפוא עדין, דפניה, תולעי דם קצוצות וירקות רכים מדי פעם. דג זה נהנה מהאכלה מגוונת בכמות קטנה אך קבועה.

עם מי ניתן לשלב:

הקאקאדו הוא דג ננסי שקט יחסית, אך זכרים עלולים להגן על טריטוריה קטנה. משתלב מצוין עם טטרות, קורידורסים ורזבורות, ועם ציקלידים ננסיים אחרים כל עוד יש מספיק מסתור. זוג או הרמון קטן ייראה נהדר באקווריום של 80–100 ליטר.

תנאי מחייה מומלצים:

הקאקאדו מעדיף מים חמימים וצלולים בטמפרטורה של 26–29 מעלות, pH 6.0–7.2 וקשיות נמוכה עד בינונית. מומלץ להשתמש במי אוסמוזה מעורבים עם מי ברז, לשמור על מוליכות נמוכה וערכים יציבים. מצע חול עדין, גזעים ועלים טבעיים יגרמו לה להרגיש בבית. פילטרציה צריכה להיות עדינה מאוד – פילטר ספוג או חיצוני שקט עם זרימה מתונה יספיקו.
ברבייה, הנקבה מטילה במערה קטנה או בתוך קונכייה, ושומרת על הביצים והדגיגים. הזכר שומר על גבולות הטריטוריה מבחוץ.

סיכום קצר

האפּיסטוגרמה קאקאדו היא אחת הציקלידים הננסיים המרשימים ביותר – קטנה, צבעונית, אינטליגנטית וקלילה לגידול. היא מכניסה חיים וצבע לכל פינה באקווריום ונותנת תחושת טבע אמיתית באזורים הנמוכים של המים.