מידע כללי וטיפים:

נקראים באנגלית דגי מלאך, ANGELFISH, להפתעת מגדלים חובבים רבים, הסקלר איננו דג טרופי אלא ציקליד. מקורו בנהר האמזונס ואגמים באזור והוא משתייך למשפחת הציקלידים הדרום אמריקאיים. הוא נפוץ בחלקים רבים של הנהר במדינות כמו ברזיל, קולומביה, ונצואלה ופרו. הוא נפוץ מאוד בחנויות עקב מחירו הנוח, הקלות היחסית בה אפשר להרבות אותו, צורתו הייחודית ועשרות הדוגמאות וההדפסים בהם הוא מופיע, ביניהן הזברה סקלר, פנדה, שיש, רד דוויל, לבן שחור כחול ועוד דוגמאות נוספות ורבות. ישנו סקלר הנקרא אלטום, שבניגוד לסקלרים רגילים המגיעים לאורכים של 15-30 ס"מ, האלטום יכול להגיע אף עד 50 ס"מ, בד"כ יופיעו בדוגמאות פסים.





בטבע ניזון מחרקים וסרטנים, אך איננו בררן כלל, ויאכל מכל מזון איתו תאכילו, כמובן על המזון להיות בגודל המתאים. מומלץ לגוון במזון יבש בשילוב בשרי\צמחוני ולהעשיר את התזונה עם תולעי דם, מזון קפוא או ארטמיה בין 2-3 פעמים בשבוע.
צורתו של הסקלר ודוגמאותיו מקלות עליו בשטח מחייתו, הוא דג החי בין סבכי הענפים והצמחייה הזולגת אל תוך הנהר בהם הוא צד ותופס מחסה מפני טורפים. מבנה גופו והדפסיו מסייעים לו לנווט בקלות בין הצמחייה ולהסתוות בה. הדג ימצא ברוב רחבי האקווריום ויבלוט בתנועות אלגנטיות ובצבעים מיוחדים.

רבייה:

ההבחנה החיצונית בין המינים לא ממש אפשרית, מתאפשרת לפעמים בתקופת הרבייה לאחר הורדת צינורית ההטלה על ידי הנקבה ויצירת הזוגות באקווריום. הדרך הפשוטה יותר להבחנה היא על ידי פעולה הנקראת VENTING עליה ניתן לקרוא כאן.
הרבייה עצמה פשוטה וקלה מאוד, עם ערכי מים טובים וטמפרטורה נכונה, כל שעליכם לעשות הוא לשכן מספר פריטים באקווריום מרווח מספיק ולחכות לזוג שייווצר ויבצע הטלה. ניתן לאחר מכן לבודד את הזוג לאקווריום רבייה ייעודי ולחכות להטלה נוספת או להעביר את שאר הפריטים מהאקווריום למיכל אחר. הסקלרים מונוגמים ובד"כ ישארו עם בן זוג אחד לכל חייהם.





הנקבה תטיל בממוצע בין 100-300 ביצים אותם תדביק בפינה מסוימת, עליה הזוג ישמור בטריטוריאליות ואגרסיביות. ניתן להבחין אחרי כיומיים שביצים מופרות יהיו שקופות, ואילו ביצים לא מופרות יהיו לבנות.
בימים הראשונים לאחר הבקיעה ועד שיוכלו הדגים לשחות בצורה עצמאית ההורים יעבירו אותם בפיהם ממקום למקום, אם הדגיגים יציקו להורים אלה עלולים לאכול אותם, לכן מגדלים רבים מפרידים את הדגיגים לתא ייחודי. חשוב לוודא שמאכילים אותם במזון ייעודי לדגיגים כמו מזון טחון או ארטמיה.

עם מי אפשר לשלב?

הסקלרים מתנהלים בלהקות, ועל כן רצוי לשכנם כמספר פריטים, לפחות 4-5 פריטים על מנת להוריד את הסיכוי לסטרס ולתמותה. הם דגים יחסית עדינים מבחינה התנהגותית, ועל כן ניתן לשלב אותם עם מספר רב של דגים. רצוי בשילוב עם דגים טרופים לשלבם עם דגים שאינם קטנים מדי מחשש לפגיעה בהם (כמו ניאונים וגופים בהם הסקלר עלול לפגוע), אלא עם דגים מעט גדולים יותר כמו מולים, שליירים, קשתות וכדומה. ניתן לשלבם עם מיני ציקלידים רגועים נוספים כמו דיסקוסים, ציקלידים ננסיים כמו רמירז וסלוויני, ובאקווריומים המכילים מספיק דקורציות ומרחב גם עם מינים רבים נוספים.

מהם תנאי המחייה המתאימים?

אינם דורשים אקווריום גדול במיוחד, כ100 ליטר לזוג ו200 ליטר ומעלה ללהקה במידות מומלצות של מטר בגובה 50 ס"מ ועומק של 40 ס"מ.
על ערכי המים להיות בטווחים של 22-30 מעלות צלזיוס, pH של 6-8, וקשיות מים של 2-20 dKH.
יש לספק פילטרציה טובה וחמצון ראוי למים.

לבירור נוסף על דגי סקלר וקנייה ניתן ליצור קשר עם שירות הלקוחות שלנו בטלפון: 050-491-1175

מידע כללי וטיפים:

הגרין טרור הוא אחד הציקלידים היפים והמפורסמים מדרום אמריקה. הוא מגיע מגופי מים באקוודור ופרו, ונחשב דג עוצמתי עם מראה מרהיב.
לגרין טרור גוף ארוך ושרירי, צבע ירוק־כחול מטאלי שמבריק תחת תאורה, ופסים עדינים לאורך הגוף. הזכרים בוגרים מפתחים בליטה בראש, במיוחד בעונת הרבייה.
הוא גדל עד כ־25 ס"מ, חי במים בטמפרטורה של 24–30 מעלות, עם pH בין 6–7.8 וקשיות בינונית (dKH 5–15).
מה שהופך אותו לפופולרי כל כך הוא השילוב בין יופי יוצא דופן, אינטליגנציה ואופי “אמיץ”. הוא ניגש קדימה בלי פחד, מזהה את הבעלים ומראה נוכחות אמיתית באקווריום.
בתזונה, מומלץ לשלב מזון בשרי איכותי – גרגרים שוקעים לאט, טבליות, מזון קפוא כמו שרימפס או קריל, ומדי פעם ירק חלוט לשמירה על עיכול תקין.
רבייה מתבצעת לרוב על משטח נקי. נקבה מטילה מאות ביצים והזוג שומר עליהן במסירות.

עם מי ניתן לשלב:

הגרין טרור טריטוריאלי, אך עם מספיק מקום ניתן לשלבו עם דגים בגודל ובכוח דומה, בעיקר ציקלידים מרכז אמריקאים או דרום אמריקאים גדולים – כמו סוורום, אוסקר, טקסס, ויאג’ה או תוכי.
לא מתאים עם דגים קטנים או רגועים, שכן עלול לתקוף.
אם משכנים כמה פרטים יחד, חובה מרחב גדול והרבה מסתורים. 

תנאי מחייה מומלצים:

אקווריום של 250 ליטר לפחות לבוגר, 400 ליטר לזוג.
אורך מינימלי – 120 ס"מ.
יש לעצב עם סלעים גדולים, גזעי עץ ומקומות מסתור, אך להשאיר שטח פתוח לשחייה.

פילטרציה:

חובה פילטר חיצוני חזק עם מדיה ביולוגית בשפע – קרמיקה, ספוג ופרלון.
פחם פעיל לספיחה של צבענים ורעלנים מהמים מומלץ.
זרימה בינונית ומים נקיים חשובים מאוד לצבע ולבריאות.
מומלץ להחליף כ־30% מים אחת לשבוע ולנקות את הפילטר כל חודשיים-שלושה.
ערכים אידיאליים: אמוניה וניטריט 0, ניטראט מתחת ל־40 ppm, pH סביב 7.0 וטמפ' 27–28 מעלות.

תוספים מומלצים:

תוספים מומלצים הם קונדישנר איכותי בכל החלפת מים, בקטריה. אין צורך במלחים אך ניתן להוסיף מלח גס או מלחי ציקלידים לשמירה על בריאות מיטבית.

סיכום קצר:

דג מרהיב ביופיו ובאופי שלו, מתאים למגדלים מנוסים מעט יותר שמחפשים צבע, עוצמה ואינטראקציה. עם מרחב מתאים ותחזוקה טובה, הוא הופך למרכז תשומת הלב באקווריום. 

מידע כללי וטיפים:

הרד טרור הוא אחד הציקלידים הדרום־אמריקאיים המרשימים ביותר בעולם הדגים – שילוב נדיר של יופי עוצר נשימה, אינטליגנציה גבוהה ואופי עוצמתי. מקורו בנהרות שבין אקוודור לפרו, באזורים עשירים בצמחייה ומים חמימים, שם הוא חי בזוגות או לבד בטריטוריות ברורות.
לרד טרור מבנה גוף רחב ושרירי, ראש עוצמתי עם עיניים גדולות, וצבעים דרמטיים שגורמים לכל צופה לעצור. הזכרים הבוגרים מציגים גוונים של כתום־אדום בוער עם פסים כהים לאורכם, ולעיתים גם נקודות מטאליות כחולות באזור הסנפירים. הנקבות, אף קטנות יותר, נחשבות לאחת מהדגים היפים בעולם – גופן כתום־אדום עז עם כתם שחור בולט במרכז, שנראה כאילו צויר במכחול.

זהו דג חכם מאוד שמגיב למגדל, מזהה תנועה מחוץ לזכוכית, ולעיתים אף “מגן” על האקווריום שלו כמו כלב נאמן. גודלו המרשים (עד 30 ס"מ לזכר בוגר) והנוכחות הדומיננטית שלו הפכו אותו לאגדה בקרב חובבי הציקלידים.
בתזונה הוא אוכל־כל, אך מומלץ להאכילו בעיקר במזון בשרי איכותי: גרגרים שוקעים לאט, טבליות חלבון, מזון קפוא כמו קריל, שרימפס או דגיגים, ובתוספת ירקות רכים אחת לשבוע (קישוא או אפונה) לשיפור מערכת העיכול. מזון עשיר בקרוטנואידים (ספירולינה, אסטקסנטין) ישפר את עומק הצבע האדום.

עם מי ניתן לשלב:

הרד טרור הוא דג דומיננטי מאוד – אחד הציקלידים הטריטוריאליים ביותר. בזוגות הוא יוצר קשר חזק מאוד עם בת הזוג אך עלול לתקוף כל דג אחר שמתקרב מדי.
מומלץ לגדלו לבד, בזוג בלבד, או עם דגים גדולים וחזקים מאוד בעלי אופי דומה, כמו ויאג’ה, טקסס, אוסקרים ועוד.
בגיל צעיר אפשר לשכן אותו באקווריום קהילה דרום־אמריקאי עם ציקלידים בגודל דומה, אך עם ההתבגרות הוא יתפוס שליטה על כל הטריטוריה. 

תנאי מחייה מומלצים:

הרד טרור דורש מרחב, מים יציבים ותחזוקה קפדנית. מומלץ לספק לו אקווריום בנפח של לפחות 400 ליטר לפרט בוגר או 600 ליטר לזוג, באורך של 150 ס"מ לפחות.
העיצוב צריך לשלב סלעים כבדים ויציבים, גזעי עץ עבים ומקומות מסתור, אך להשאיר שטחים פתוחים לשחייה. מצע חול דק או חצץ עגלגל מומלץ, שכן הדג חופר לא מעט, בעיקר בזמן רבייה. תאורה בינונית תדגיש את הצבע האדום ותבליט את עומק הגוונים הכהים.

המים צריכים להיות בטמפרטורה של 26–30 מעלות, pH בין 6.5–7.5 וקשיות בינונית. זהו דג רגיש לשינויי איכות מים, ולכן נדרשת פילטרציה חזקה ותחזוקה עקבית.
רצוי להשתמש בשני פילטרים חיצוניים או בפילטר אחד גדול מאוד (2000–2500 ל"ש) עם מדיה ביולוגית מרובה – קרמיקה איכותית, ספוגים ופרלון צפוף. זרימת מים מתונה־חזקה תשמור על חמצון גבוה ועל ניקיון.

החלפות מים של 30–40% פעם בשבוע הן חובה. יש להקפיד על שאיבת רפש, ניקוי קבוע של הפילטרים ושמירה על ערכים יציבים.
הצלחת הגידול תלויה בעיקר בשגרה – דג זה פורח כשהסביבה שלו קבועה, מאוזנת ונטולת תנודות חדות.

תוספים מומלצים:

תכשירים קבועים כמו קונדישנר איכותי בכל החלפת מים הוא הכרחי כדי לנטרל כלור ומתכות. עלי שקדים הינדים אחת לשבועיים תורמים לרירית בריאה ומרגיעים את הדג.
מזון עשיר באסטקסנטין, קרוטנואידים ומחזקי צבע מומלץ מאוד לשמירה על הצבע העז. אחת לשבוע אפשר להעשיר את המזון בטיפות ויטמינים או בשמן דגים בכמות קטנה.
יש להימנע מתוספי מלח מיותרים – דג זה אוהב מים רכים עד בינוניים בלבד.

סיכום קצר

הרד טרור הוא שילוב מושלם של יופי פראי, אינטליגנציה ואופי עוצמתי. הוא דורש תנאים יציבים, סבלנות ומרחב – אך בתמורה מעניק חוויה נדירה של דג חכם ומרהיב ביופיו. זהו לא דג לכל אחד, אלא למגדלים שמבינים ומכבדים את כוחו ואת אישיותו העצמאית.